פסק-דין בתיק ת"א 4914-09

1.         התביעה שבפני היא תביעתו של התובע, יליד 20.5.83, לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 6.2.08, בהיותו כבן 25, בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים). התובע נפגע בהיותו רוכב אופנוע, כאשר איבד שליטה על האופנוע והחליק על תמרור תנועה. הנתבעת אינה חולקת על חבותה לפצות את התובע, כאשר המחלוקת בין הצדדים נטושה אך בשאלת גובה הפיצוי לו זכאי התובע.

הנכות הרפואית

2.         שני מומחים מונו מטעם בית המשפט לבדיקתו של התובע: ד"ר שרגא רוזנר, מומחה בתחום האורטופדיה; וד"ר רמונה דורסט, מומחית בתחום הפסיכיאטריה. הצדדים ויתרו על חקירת שני המומחים.

חוות הדעת בתחום האורטופדיה

3.         בחוות דעתו ציין ד"ר רוזנר, כי התובע סבל בעקבות התאונה משבר פתוח ומזוהם בשוק ימין. התובע קיבל טיפול בזיהום שהיה באזור השבר, וכן טופל בעזרת מקבעים חיצוניים. בד בבד עם תהליך האיחוי של השבר בוצעה הארכה של השוק, עקב הקיצור הרב שנותר בשוק בעקבות השבר. לאחר הטיפול נותר איחוי גרמי בורוס של כ-10 מעלות מהציר התקין וקיצור של 4.26 ס"מ של השוק, דבר המהווה איחוי בעמדה גרועה. התובע עבר פעמיים ניתוחים להשתלת עור לכיסוי אזורים עם חסר עור. לאחר האשפוז עבר תהליך שיקומי במרכז רפואי רעות, כאשר בשחרורו התהלך בעזרת קביים וצניחה חלקית של כף רגל ימין. בנוסף, נותרו צלקות מרובות בשוק באזור הפציעה ובאזור בו היו מחוברים המקבעים החיצוניים. המומחה חיווה דעתו כי נותרה לתובע פגיעה תחושתית ומוטורית של העצב הפרוניאלי המשותף. המומחה מציין, כי כיום התובע משתמש בעיקר בשריר ה- E.H.L. לצורך ביצוע דורסיפלקסיה של כף רגל ימין בגלל חולשה של ה- T.A.. המומחה צופה כי בעתיד, ככל הנראה, יפתח התובע Pes Cavus  עם לחץ על הבוהן ובשל כך יתכן ויידרש לעבור ניתוח על שם ג'ונס. כמו כן, המומחה צופה, כי התובע עשוי לפתח שינויים ניווניים במפרק ברך שמאל, דבר שיצריך החלפה של מפרק הברך בברך מלאכותית בשלב מאוחר יותר, עקב עמדת הורוס של השוק וחלוקת עומסים בלתי אחידה על מפרק הברך.

4.         לאור האמור, נקבעו הנכויות הצמיתות הבאות:

בגין חיבור גרוע של עצם השוק - 10% לפי סעיף 47(2)(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התוספת לתקנות);

בגין קיצור הגפה ב-4.26 ס"מ - 10% לפי סעיף 47(5)(ג) לתוספת לתקנות;

בגין פגיעה בעצב הפרוניאלי בצורה קלה עד בינונית - 10% לפי סעיף 32(2)(א) בין (I) ל (II) לתוספת לתקנות;

בגין הפגיעה השרירית של השוק בשרירים המכופפים והגורמים גם ל- Clawing באצבעות 2-5 של כף רגל ימין - 10% לפי סעיף 49(2)(ב) לתוספת לתקנות;

בגין צלקות - 10% לפי סעיף 75(1)(ב) לתוספת לתקנות.

המומחה הבהיר, כי נכויות אלו כוללות גם את ההגבלה בתנועות הקרסול הימני. כמו כן, קבע, כי בעמוד השדרה המותני לא נותרה מוגבלות המקנה אחוזי נכות.

5.         בנוסף, קבע המומחה נכויות זמניות כדלקמן:

אי כושר מלא בין התאריכים 6.2.08-28.7.08, תקופת אשפוזו של התובע בבית החולים ובמרכז הרפואי רעות;

ונכות זמנית בשיעור 50% בין התאריכים 29.7.08-31.12.08.

6.         הנתבעת שלחה שאלות הבהרה למומחה. במסגרת תשובותיו הבהיר המומחה, כי אין כל חפיפה בנכויות שקבע; זאת, משום שלבד מן הפגיעה בעצב הפרונאלי, בגינה נקבעה נכות בשיעור 10%, קיימת בנוסף פגיעה בשרירים שאינם מעוצבבים על-ידי העצב הפרונאלי, שהם השרירים המכופפים של כף הרגל והאצבעות, בגינה נקבעה נכות נוספת של 10%.

בסיכומיה הנתבעת עמדה על טענתה כי מדובר בנכויות חופפות, וטענה, כי בשים לב לכך שאף המומחה אישר כי העצב הפרונאלי נמצא בקבוצת השרירים בשוק, תשובתו של המומחה כי התכוון לפגיעה בשרירים המכופפים דווקא, אינה סבירה. דעתי אינה כדעת הנתבעת.

אמנם הקביעה הסופית באשר למצבו הרפואי של התובע כתוצאה מתאונה מסורה בידי בית המשפט. אלא, שבשים לב להלכה המושרשת, לפיה לא בנקל יסטה בית המשפט מקביעותיו של המומחה הרפואי שמונה מטעמו, המתבססות על ידע ומומחיות, לא מצאתי כי קיימים בענייננו נימוקים כבדי משקל לסטות מהאמור בחוות דעת המומחה (ראו, למשל: ע"א 4681/07 עביר נ' נאאל, פיסקה 8 (20.7.2010); ע"א 7617/07 יומה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פיסקה 5 (12.10.2008)). הסבר המומחה כי קיימת פגיעה נוספת בשרירי השוק, שאינם מעוצבבים על-ידי העצב הפרונאלי, נשען על קביעות שבמומחיות רפואית, ואלה לא נסתרו על-ידי הנתבעת, שבחרה שלא לחקור את המומחה על חוות דעתו. לפיכך, אני קובעת, כי הנכויות הרפואיות שנקבעו על-ידי המומחה בתחום האורטופדי אינן חופפות.

חוות הדעת בתחום הפסיכיאטריה